<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ד</h1>
<h2>דף לו.</h2>
ש"מ המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחר והיה שם בכור השוה הבכור שיטול כפשוט. ואם אמר בלשון ירושה לא אמר כלום כי כמו שביטל לגבי בכור דאם אמר לא יטול פי שנים או יירש כפשוט לא אמר כלום כמו כן בטל לגבי שאר אחין ויטול פי שנים הבכור ויחלוקו ירושתן כראוי. ודוקא שאמר בלשון ירושה אבל אמר בלשון מתנה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אפי' אמר נמי בלשון ירושה דבריו קיימין אפילו השוה להם הבכור או גרע לו מחלק בכורה ומתנה בתחלה הוי כגון תנתן שדה פלו' לפלוני ויירשה ובאמצע יירש' ותנת' ויירש' ובסוף הוא כגון ירשה ותנתן לו ואפי' אמ' בב' שדות וב' בני אדם ואמ' תנתן שדה פלוני לפלוני וירש עמו בה פלוני או בשתי שדו' ואדם א' כגון תנתן לפלוני שדה פלו' ויירש שדה פלוני דבריו קיימין וכל שכן באדם אחד ושדה אחת שבאותה שדה עצמה ובאותו אדם בעצמו שחוזרת לשון הירושה לאותו בעצמו חוזרת לשון המתנה ודוק' שלא שהה בין אותו שאמר בו לשון ירושה ובין שאמר לו לשון מתנה יותר מכדי דיבור כדי שאלת שלום תלמיד לרב אבל אם שהה בנתים יותר מכדי דיבור דבריו בטלין זולתי בשדה אחת ואדם א' אבל בשני בני אדם ושדה אחת או בשתי שדות ואדם אחד וכל שכן בשתי שדות ושני בני אדם דבריו בטלים זולתי אם כללם ביחד שאמר תנתן שדה פלוני ופלוני לפלוני ופלוני ויירשום שזהו מתנה כבתחלה או ירשו פלוני ופלוני שדה פלוני ופלוני שנתתי להם במתנה. ובכל מה שכתבתי אין הפרש בין שני בני אדם או שלשה או יותר וכן בשתי שדות ובכל מה שכתבתי שדבריו בטלין דוקא בלשון הירושה אבל חלק המתנה קיימת בתרא יבמות.
והנה לך ששה חלוקין בענין הירושה. חלק ראשון כשגרע חלק הבכורה שבעבור זה בטלי' דבריו אם אמר הכל בלשון ירושה ואם אמ' נמי בלשון מתנה דבריו קיימין כפי החלוקין שכתבתי.
חלק שני בשלא גרע חלק בכורה או שאין שם בכור וריבה לאחד ומיעט לאחר דבריו קיימין אפילו אמ' הכל בלשון ירושה וכן אם אמר בני או אחי יירשני כי ממילא סלק האחרים ודוקא שראוי ליורשו באותה ירושה כגון בן בין הבנים או בת בין הבנות או אח בין האחין ודוקא בשכיב מרע כאשר אכתוב ולמעלה כתבתי החלוק שיש בין פלוני בני ירשני ובין כות' כל נכסיו לבנו.
חלק שלישי אם אמר פלוני ירשני והוא אינו ראוי ליורשו באותה ירושה כגון בת בין הבנים וכיוצ' בזה לא אמר כלום וכ"ש אם אמר על אחר פלוני יירשני שמעבי' נחלתו למי שאינו ראוי ליורשו.
חלק רביעי אם הוא בריא וקנו ממנו ואמר בני פלוני יירשני אפילו שראוי ליורשו באותה ירושה כגון בן בין הבנים וכיוצא בו לא אמר כלום.
חלק חמישי כשאמר לא יירשני בני פלוני שסלקו בפירוש דכיון דלא אמר פלוני ופלוני בני יירשני לא הקנה אותה להם ולא נסתלקה מזה שהעבירה ממנו וממילא נפלה לו הירושה והוה ליה כמי שאמר לא יטול ממון שלי דלא מהני מידי.
חלק ששי בדין אחריך כגון אחריך פלוני יירש פלוני נכסיו שאם הראשון ראוי ליורשו באותה ירושה בין שאמר לראשון בלשון ירושה בין שאמר בלשון מתנה כגון נכסי לפלוני בני שמשמע לשון מתנה בין בסתם שיירש אותו ממילא ואמר אחר פלוני בני יירשני פלוני אם מת ראשון אין לשני כלום אלא יטלו הירושה יורשי ראשון כי מאחר שהראשון ראוי ליורשו אפילו אמר לו בלשון מתנה הכל חוזר לירושה ואין לירושה הפס' ואין רשות בידו ליתנו אחריו לשני ואין הפר' בזה בין שהשני ראוי ליורשו בין אינו ראוי בין שכתב לו בלשון המתנה כגון ואחריו יירשנו פלוני ואם הראשון אינו ראוי ליורשו אם מת ראשון קנה שני כמו שכתבתי למעלה בדין נכסי לך וכל מה שכתבתי בלשון ירושה כמו שכתבתי כי במתנה יכול ליתן שלו למי שירצה כמו שכתבתי בדיני מתנת ש"מ ובדיני מתנת בריא.
